1. בּלי הכרעה: וַעדַיִן הדָבָר שָקוּל לו אני מצַפֶּה (סוטה ה, ה); הטיעונים שקולים ולכן השופט מתקשה להכריע בדבר צדקתו של האחד או השני
2. (כּ-, שקול כּנֶגד) שוֵוה עֵרך, שָוֶוה בּכַמוּת, שָוֶוה בַּמִשקל וכד': שקוּלה מיתָתָן של צַדיקים כִּשרֵפַת בֵּית אלֹהֵינוּ (ראש השנה יח)
אנגלית: level-headed
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה