שקול

ראה: שיקול

***

1.[תמ] שנבדק מִשקלו בּמֹאזניים וכד', נשקל: תורֵם הוא את המָדוּד ואת השָקוּל ואת הבָּנוּי (תרומות א, ז)
2. [תמ] בּלי הכרעה: וַעדַיִן הדָבָר שָקוּל לו אני מצַפֶּה (סוטה ה, ה)
3. [עח] מחוּשב, עשׂוּי בּשיקוּל דַעת, מאוּזן: החלטה שקוּלה וּנבונה
4. [תמ] (כּ-, שקול כּנֶגד) שוֵוה עֵרך, שָוֶוה בּכַמוּת, שָוֶוה בַּמִשקל וכד': שקוּלה מיתָתָן של צַדיקים כִּשרֵפַת בֵּית אלֹהֵינוּ (ראש השנה יח)
5. [יב] (שיר וכד') כּתוּב בּמִשקָל וּבקֶצב: לוּ זָמַמתי קצָת תהִלַת השיר השָקוּל לסַפֵּר לֹא דַי לִכתֹב בָּהֶן סֵפֶר (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: circumspect, cautious

***