תוצאה

1. [תמ] מה שנוצר בדרך הטֶבע או ההיגיון מפּעוּלה מסוּיֶמת, תולָדה, מסקנה (כּנֶגֶד: סיבּה): שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת (כריתות ג, י); כי הדעת אשר מדרך התוצאה ומדרך הראיה זו דרכו (ספרות ימי הביניים); נכסיו הרבים הם תוצאה של חריצות, עבודה קשה והתמדה
2. [תנ] קָצֶה, סוף: ואלה תוצאֹת העיר (יחזקאל מח, 30)
3. [תנ] מוצא, פֶּתח: מכל משמר נצֹר לִבֶּךָ כי ממנו תוצאות חיים (משלי ד, 23)
4. [עח] (בחשבון) מִספָּר או נוּסחה וכד' שהם הפִּתרון לבעָיה: התלמידה הגיעה לתוצאה הנכונה של התרגיל הקשה
5. [עח] מה שנגרם: לכל מעשה תוצאה משלו; התוצאה מדבריו הקשים היתה הסתייגות ממנו
6. [עח] מה שמתקבל מניסוי, או ממצב אחר, או מהשקעת מאמץ, שיש בו אי־ודאות
7. [תנ] קְצֵה הגבול, קו הגבול, כאמור בפסוק: "והיוּ תוֹצְאֹת הַגְּבל צְדָדָה" (במדבר לד, 6)
8. כמות או ערך המופקים בעקבות פעולה חשבונית או לוגית המבוצעת על נפעל אחד או יותר
9. בתורת הציפיות: כל מה שנובע מהשקעת מאמץ על ידי הפרט, כגון קידום

אנגלית: outcome, result

***