תּוֹצָאָה ¹ פירוש

1. [תמ] מה שנגרם או מה שנוצר בדרך הטֶבע או ההיגיון מפּעוּלה מסוּיֶמת, תולָדה, מסקנה (כּנֶגֶד: סיבּה): שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת (כריתות ג, י); לכל מעשה תוצאה משלו; התוצאה מדבריו הקשים היתה הסתייגות ממנו

2. [עח] (בחשבון) מִספָּר או נוּסחה וכד' שהם הפִּתרון לבעָיה: התלמידה הגיעה לתוצאה הנכונה של התרגיל הקשה

3. [עח] מה שמתקבל מניסוי, או ממצב אחר, או מהשקעת מאמץ, שיש בו אי־ודאות

4. [עח] כמות או ערך המופקים בעקבות פעולה חשבונית או לוגית המבוצעת על נפעל אחד או יותר

5. [עח] בתורת הציפיות: כל מה שנובע מהשקעת מאמץ על ידי הפרט, כגון קידום
אנגלית: outcome, result

***