תחפושת פירוש

← משחק תחפושות

מילה שחודשה בשנות ה-20 או ה-30 של המאה העשרים במשקל המילה המקראית תלבושת. הפועל עצמן: מתחפש מקורו בתנ"ך (שמואל א כח 8). מקובל לקשור אותו אל הפועל חיפש, שכן האדם המתחפש משנה את מראהו וגורם לכך שיחפשו אותו.

ארֶשֶת, אֵשֶת, בולֶשֶת, בושֶת, גַלְגֶשֶת, גֶשֶת, דַבֶשֶת, וֶשֶט, חרושֶת, טָרֶשֶת, יְבושֶת, יַבֶשֶת, כַרְכֶשֶת, לָרֶשֶת, לִשְלֶשֶת, מִבְרֶשֶת, מורֶשֶת, מַכְתֶשֶת, מַלְטֶשֶת, מַרְחֶשֶת, נִברֶשֶת, נחושֶת, עַטֶשֶת, עַשֶשֶת, עֶשֶת, קושֶט, קֶשֶת, רֶשֶת, תַחְבושֶת, תַחְמושֶת, תִלְבושֶת, תִרגושֶת, דִיושֶת, גְעושֶת, יבושֶת, כַרכושֶת, כתושֶת, מדַוֶושֶת, תִפרושֶׂת, תִרעושֶת, תַחבושֶת, תַחמושֶת, תַחפושֶׂת, שלושֶת, רפושֶת, קישושֶת, בֵית בושֶת, בַר בושֶת, כובַע נחושֶת, ירוקַת הנחושֶת, מַקדים קָנֶה לוֵושֶט