תָּמוּהַּ [יב]
<תמה> מוּזר, מפליא, מפתיע, מעורר תימהון
תָּמוּהַּ [יב]
פירוש
מוּזר, מפליא, מפתיע, מעורר תימהון: המידות התמוהות (רש"י איוב כד 1); הוא אינו מבין את אשר אירע, והדבר תמוהַּ בעיניו
***
תמוה פרוש | תמוה פירוש | תמוה מילון | תמוה הגדרה מילונית | תמוה מילון עברי | תמוה מילון אנציקלופדי | תמוה אנציקלופדיה | תמוה תרגום
תמוה פירוש השם | תמוה פירוש המילה | תמוה משמעות המילה | תמוה ביטויים | תמוה דקדוק | תמוה לשון | תמוה ניבים | תמוה אטימולוגיה
תמוה מילים נרדפות | תמוה ניגודים | תמוה חריזה | תמוה חרוזים | תמוה צירופים | תמוה פתגמים | תמוה ניבים | תמוה תחביר
תמוה ביטויים | תמוה ציטוטים | תמוה ראשי תיבות