1. [תנ] עושה אריג על־ידי שילוב חוטים שתי וָעֵרֶב ( = לאורֶך ולרוחַב): וקורי עכביש יארוגו (ישעיה כט 5); ארג בו את הבגד (עבודה זרה ג, ט)
2. [תמ] מחבּר יחד, חורז וממזג, מצָרֵף: שהיו אורגים אותו בדברי תורה (מדרש רבה רות ב); אנעים זמירות ושירים אארוג (מלשון הפיוט) (תן דעתך להבדל בין עוֹרֵג לבין הורג לבין אורג)
אנגלית: Weaving
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה![אוֹרֵג<sup>3 [עח] </sup>](assets/images.lib/0_96293700_1544877627_1307493090.jpg)