1. [יב] תכוּנתו של דָבר אָטים או אטוּם
2. [יב] אי-חדירות, סתימות: סובי ועכירות ואטימוּת (ספרות ימי הביניים); אטימוּת הקיר מנעה את חדירת המים לחדר
3. [עח] (בהשאלה) טִמטוּם, קֵהוּת חושים, נוקשות, טיפשוּת, כגון בביטוי: אטימוּת לֵב: מי שזורק גור כלבים לרחוב מוכיח אטימוּת לב; מצוקתם של העולים החדשים נובעת לעתים מאטימות לבו של הממסד
4. [עח] (באופטיקה) היחס בין עָצמַת האור העובר דרך מצע שקוף ובין עָצמַת האור הפוגע בו; דרגת אי־שקיפות
טעות \ הערה