1. [תנ] לא כּלוּם, אֶפס (ההפך: יֵש): הנותן רוזני לאין (ישעיה ב, 23); שהבריאה להוציא יש מאין (אברהם אבן-עזרא בראשית א, 1)
2. [תנ] מילת שלילה בּסוף מִשפּט קִיוּם (צוּרת הֶפסֵק של אֵין: היש בה עץ אם אין (במדבר יג, 20); הצרָכים מרוּבּים וכֶסף אַיִן
3. [תנ] לא, לאו, מילת שלילה: הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי (בראשית ל, 1)
4. [תנ] הבל וריק: וחלדי כאין נגדך (תהילים לט, 6)
5. [עח] (באקזיסטנציאליזם) המושׂא של חרדה חסרת מושׂא (תנו דעתכם להבדל בין אַיִן לבין עַיִן)
אנגלית: none, nothing, zero