איש פירוש

שורש של הערכים אִיוּש, איש, אישון, אישוני, אישי, אישים, אישית, אישִיוּת, מאוּיָש, מאַייש

***

1. הזָכר בבני אדם בגיל הבגרות, גבר: "איש או אישה" (שמות כא, 29);
2.(בהשאלה) הזָכָר בבעלי החיים: "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, איש ואשתו" (בראשית ז, 2);
3. (בהרחבה) אדם, מישהו, פלוני, וברוב השימושים גברים ונשים: "אם בהמה אם איש לא יחיה" (שמות יט, 13); איש אחד חיפש אותך;
4. בעל לאישה: "איש נעמי" (רות א, 50); "איש ואישה זכו - שכינה ביניהן" (סוטה יז)
אנגלית: man, person; husband

***

1. [תמ] אָדם חשוּב, אישִיוּת: "אישי, כוהן גדול, קרא אתה בפיך!" (יומא א, ג); שני האישים חתמו על הסכם שלום;
2. [תנ] גיבור, אמיץ, חזק: "וחזקת והיית לאיש" (מלכים א' ב, 2);
3. [תנ] בעל מקצוע, כגון בביטוי: "אַנשֵי אֳנִיות" (מלכים א' ט, 27);
4. [תנ] (בנסמך לשמות עצם) בעל, מאופיין ב־, כגון בביטוי "איש דעת" (משלי כד, 5);
5. [עח] אדם הגון, אדם בעל תכונות חיוביות (עממי מאידיש: אַ־מֶענטש)
אנגלית: personage; a hero; professional; honest man

***

1. (בנסמך לשם מקום) תושב: "איש יהודה" (ישעיה ה, 3); אנשי ירושלים;
2. יצוּר על־אנושי, סוג של מַלאָךְ: "ואשמע את האיש לבוּש הבדים" (דניאל יב, 7);
3. [במשפט שלילה או שאֵלה] שוּם אחד, אף לא אחד: "אין איש עמָנוּ" (בראשית לא, 50);
אנגלית: resident; Alien; nobody

***