1. [תנ] חושך גמור, אופֶל, עלטה: יום חֹשך ואפלה (יואל ב 2); ראוּהָ שנתייחדה עִמו באפלה (תוספתא גיטין ז, ד); אפלת הלילה הפחידה את הילד
2. [תמ] (בּהשאלה) עצבוּת, קדרוּת, כגון בביטוי: מֵאפֵלה לאור גָדול מֵעֶצֶב לשִׂמחה גדול (פסחים י, ה)
3. [תנ] (בהשאלה) צרות, חיים קשים, שלטון של אי- צדק: צָרָה וַחשֵכָה... וַאפֵלָה מְנדָּח (ישעיה ח, 22) (ראה:
אָפֵל)
אנגלית: darkness; sadness; trouble
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה