1. [תנ] הֶסכֵּם של קֶשֶר הָדוּק: המתבַּטא בדרך-כלל בעזרה הדדית, חוזה ידידוּת; ויכרֹת יהונתן ודוִד ברית (שמואל א' יח, 3); כורתי בריתות עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בינתיים (רש"י דברים כט, 11); הברית בין שניהם הופרה
אנגלית: covenant
.
2. [תמ] כּינוי לברית המילה:
צריך שיקדים ברית לתורה (ברכות מח:); על בריתך שחתמת בבשרנו (רש"י ברכות, מח); אותן שהפגימו בריתם ולא נתעסקו בפרייה ורבייה (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: circumcision
.
3. [עח] סוג של התקשרות
בין שתי יחידות מדיניות עצמאיות (או יותר): ברית נאט"ו
אנגלית: alliance
.
4. [תנ] (ביהדות) הברית בין עם ישראל לֵאלוהיו: היא נכרתה בראשונה - עם אברהם, בשנייה - בהר סיני, ובשלישית - בערבות מואב (עם הדור החדש שנכנס לארץ). סמלה - ברית המילה, ולפני כן - ארון הברית
אנגלית: The Covenant between the Jews and God
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה