1. [תמ] קוֹרפּוּס; עצם, מִבנֶה בעל שלושה ממַדים, דבר שתופס מקום בחלל, בעיקר גוף של אדם או של בעל חיים: אף-על-פי שיש סימנין בגופו ובכליו (יבמות קכ); ויהיה גופו שלם (רמב"ם, הלכות דעות ד כ); גופו חסון ושרירי (השווה: גופה) 2. [עח] (בטכניקה) מסגרת, החֵלק העיקרי במכשיר: חלק זה מתחבר לגוף המכשיר 3. [יב] עצם, חומר: הגופים העליונים והגופים המחצביים (ספרות ימי הביניים) אנגלית: body, corpus
אוצר הנשמות, מקום דמיוני שנמצאות בו הנשמות שיינתנו בגופות בני האדם בהיוולדם: אוצר יש ושמו גוף, ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להיוולד ונתנם לשם (רש"י עבודה זרה ה) (תנו דעתכם להבדל בין גּוּף לבין גּוּפָה)
גוף פרוש | גוף פירוש | גוף מילון | גוף הגדרה מילונית | גוף מילון עברי | גוף מילון אנציקלופדי | גוף אנציקלופדיה | גוף תרגום גוף פירוש השם | גוף פירוש המילה | גוף משמעות המילה | גוף ביטויים | גוף דקדוק | גוף לשון | גוף ניבים | גוף אטימולוגיה גוף מילים נרדפות | גוף ניגודים | גוף חריזה | גוף חרוזים | גוף צירופים | גוף פתגמים | גוף ניבים | גוף תחביר גוף ביטויים | גוף ציטוטים | גוף ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה