1. [תמ] פקוּדה או חוק שיֵש בהם כדי להכבּיד על הזכוּיות או לפגוע בָּהן וכד': גזרה היא מלפני שווה בכל אדם (ספרי פרשת דברים)
2. [תמ] מצווה או חוק שטעמם לא נתפָּרש: גזרת הכתוב היא (סנהדרין ע)
3. [תמ] תקנת איסור של חכמים, המשמשת סייג לחוקי התורה: אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה (בבא קמא עט); אין הציבור עומד בפני הגזרה החדשה
4. [יב] (בפילוסופיה) גורל, מה שנגזר על האדם מלמעלה: ואני סבור, שאין לך מנוס מחקור בשאלות הגזרה והבחירה (רבי יהודה אבן תיבון, הכוזרי ה יט)
5. [עח] תקנה של השלטון האמורה להכביד על האזרחים (תנו דעתכם להבדל בין גזֵרה לבין
גזִירה)
אנגלית: decree, edict, command