1. [עח] נוגהג זלזוּל באחרים, לא מעוּדן: מוכֵר גס רוח גירש את הלקוחות מהחנות
2. [תמ] חצוּף, יהיר: שוטה, רשע וגס רוח (אבות ד, ז)
3. [תמ] חסר חוש אמנותי דק, שאין לו יכולת להבין אגדות וכתבים אמנותיים פואטיים: מסורת בידִי מאבותַי שלא ללמד אגדה, לא לבבלי ולא לדרומי, שהן גסי רוח ומִעוטי תורה (ירושלמי פסחים לד, ב)
אנגלית: rude, coarse
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה