הברקה פירוש

1. [יב] נצנוּץ, הֶאָרה רִגעית, בָּרק: הַברָקת החרב (רד"ק, יחזקאל כא, 18); הַברָקה וליהוט (ספר השורשים לג'נאח)
2. [עח] צחצוּחַ עד קבּלת בָּרק וזוהַר: אימא עסקה בהברקת מנורת הכסף ובהברקת הנעליים
3. [עח] (בהשאלה) רעיון מַפתיע, טוב ומעניין: בסיפור שחיברת יש הברקות מפתיעות
4. [עח] שליחת איתוּת או התקשרוּת בטלגרף, שליחת מברק: הַברָקת המברק אמש הייתה מהירה
5. [עח] הופעה מהירה כּבָרָק
6. [עח] ייבוש של נייר צילום שפניו נתונות במגע הדוק עם לוח מירוק לשם קבלת תצלום מבריק (ראו גם: מֵירוּק)

אנגלית: polishing, telegraphing, great idea

***