1. [יב] מִבטָא, הפקת קולות הדיבּוּר: נפל שיבוש גדול בהגיית האותיות (ספרות ימי הביניים); שאי אפשר שתהיה הגיית הבֵּית הגִיית הוָיו בשום פנים, ולא הייתה כן הגייתנו בהיותנו בארצנו (ספרות ימי הביניים)
2. [תמ] עיוּן, לימוּד: והגית בו יומם ולילה - שתהא הגיית היום והלילה שווין (ירושלמי ברכות ג); ועם ההגייה הזאת תהיה חכם גדול (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] נהימה קלה, הֶמיה: אמש שמעתי הגייה חרישית של היונים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה