הנעה פירוש

1. [יב] הבָאַת מכשיר או מכונית וכד' לידֵי תנוּעה, הזזה: להַגלותם ולהניעם בכל הגויים הנָעה רבה ויתרה (רש"י עמוס ט, 9); וכן הושאל לשון ההליכה להנהגה במנהגים חשובים מבלתי הנָעת גוף כלל (מורה נבוכים); הנָעת הווילונות ברוח הנושבת
2. [עח] מתן מניע מעודד לַעשׂייַת פעולה: הנָעת עובד לבצע את העבודה; הנעת תלמיד להכין שיעורי בית
3. [עח] התנעה, הפעלה להתקדמות, למשל בכלי רכב: נסענו ברכב חזק בעל הנָעה קדמית
4. [יב] (בדקדוק) בּיטוּי הגה המסוּמן בִּשוָוא נע: הנָעת האות ת' במילה יִכתְבוּ
5. [עח] כוח או דחף הנוצר כאשר צרכים גופניים, נפשיים או חברתיים תובעים את סיפוקם (בּלועזית: מוֹטִיבַצְיָה)
(תנו דעתכם להבדל בין הֲנָאָה לבין הֲנָעָה)

אנגלית: motivation

***

ראו: תורת הנעה

***