1. [יב] (ב-) מַאמָץ לדַיֵיק, תשׂוּמֶת לב, השגחה על כל פּרָט: מהַקפָּדתם להיזהר בספרים האלה הקדושים (ספר הרקמה לג'נאח); הוא עושה את עבודתו בהַקפָּדה יתרה
2. [תמ] חוּמרה, קַפּדנוּת: טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע עם עקילס הגר מהַקפָּדה שהקפיד בו רבי אליעזר (מדרש רבה קוהלת ז, טוב אחרית דבר)
3. [תמ] רוגז, תרעומֶת: בני אדם מתוך הַקפָּדה הם נודרין (ירושלמי נדרים לו, ד)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה