1. [תמ] הבָאת קָרבן, העלאת קרבן: גדול תלמוד תורה יותר מהַקרָבת תמידין (עירובין סג)
2. [עח] (בהשאלה) ויתוּר, מסירוּת נפש כמו בביטוי: הַקרָבה עַצמית מסירוּת נפש, העמדת עצמו בסכּנה למען אדם או רַעיון
3. [יב] התקרבוּת, הגעה מֵרחוק: יפה הייתה הַקרָבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפילות (מדרש רבה שמות כא)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה