התקפה

1. [עח] פעולה אַלימה יזוּמה (של צָבָא או של שודד וכד') לשם כיבוש, השמדת כוחות, שוד וכד'; התנפלות, הסתערות (בלועזית: אוֹפֶנְסִיבָה): ההַתקָפה על האויב הייתה מתוכננת כראוי ולכן הצליחה
2. [עח] (בהשאלה) ביקורֶת חריפה: הַתקָפתו ביטאה את התנגדותו לדרכיה
3. [עח] התקף, הסתערות של מחלה: הַתקָפות החרדה הללו מונעות אותו מלתפקד כראוי
4. [יב] קוּשיה חמורה: ועמד זה הקוּשיא וזו ההַתקָפה (ספרות ימי הביניים)
5. [עח] (בהשאלה) התחלה נמרצת של פעולה (לדוגמה במשחקי כדור): ההתקפה של הקבוצה היריבה הניבה שער ראשון במשחק
6. [עח] (בפסיכולוגיה) תקופה של השפעת מצב רוח על פעילות כללית
אנגלית: attack; criticize; aggression

***