1. [תמ] הצדקה בדין; טַענה לטובת הנאשם: "דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה" (סנהדרין ד, א); "הכול מלמדין זכות, ואין הכול מלמדין חובה" (סנהדרין ד, א);
2. [עח] רשוּת שהחֶברה או השלטון מַקנים לאדם, כגון: "כל הזכוּיות שמורות למחבר הספר";
3. [עח] תביעה הנִתמכת על-ידי החוק או הצדק;
4. [עח] כל זיקה או תביעה בנכס, אם בתוקף קניין ואם בשל היות התובע נושה.
אנגלית: right, privilege, equity
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה