1. [תמ] הצדקה בדין; טַענה לטובת הנאשם: דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה (סנהדרין ד, א); הכול מלמדין זכות, ואין הכול מלמדין חובה (סנהדרין ד, א)
2. [תמ] יִתרון, מעלה, חסד: זכוּת היא לעבד שיוצא מתחת רַבּו לחֵירוּת (בבא מציעא יט.)
3. [עח] רשוּת שהחֶברה או השלטון מַקנים לאדם, כגון: "כל הזכוּיות שמורות למחבר הספר"
4. [עח] סכוּם הכֶּסף העומד לרשוּתו של אדם בחשבון בנק שלו (ההפך: חובה): ההמחאה נזקפה לזכותךָ
5. [עח] תביעה הנִתמכת על-ידי החוק או הצדק
6. יכולתו של משתמש להשתמש בחלקים שונים במערכת, למשל, זכות גישה לקבצים מסוימים.
7. כל זיקה או תביעה בנכס, אם בתוקף קניין ואם בשל היות התובע נושה.
8. רשות שמישהו מקנה לאדם או יתרון שיש לו
9. הכוח למכור או לקנות דבר במחיר קבוע הניתן לביצוע במשך תקופת זמן נתונה. (השווה: אופציה).
right, privilege, equity
טעות \ הערה