1. [תנ] נעשׂה חָשוּך, מסתלק ממנו האור, נהיה אפל: ויכס את עין כל הארץ ותֶחשַך הארץ (שמות י 15)
2.[תמ] (בהשאלה) נהיה קודר ומדוכדך, כגון: חָשך עולָמו: כל אדם שמתה אשתוֹ בימיו - עולם חָשַך בעדו (סנהדרין כב)
3. [תנ] (בהשאלה) מַשחיר, מִתעורֵר, כאמור בפסוק: "חָשַך משחור תָּאֳרָם" (איכה ד, 8)