1. [תנ] (בהשאלה) פּנים, תוך, קֶרֶב, כגון: חיק הגורל, חיק הזמן: כַעַס בחֵיק כּסִילִים ינוּח (קוהלת ז 9)
2. [עח] חלל פנימי, כגון: חֵיק הרֶכב
3. [עח] (באדריכלות) העקומה הפנימית של קשת בנויה, של קמרון, נקז, ביב או מעביר־מים
4. ]תנ] בּית קיבּוּל, יסוד: והחֵיק לָה אַמָּה סביב (יחזקאל מג, 17)
אנגלית: inside; internal space; container
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![חֵיק [תנ] <sup>1</sup>](assets/images.lib/0_01432800_1541110581_121942866.jpg)
טעות \ הערה