1. [תנ] צֶדק, הגינוּת, אמתִיוּת, תום, הקפדה על כללי המוסר: בּתֹם לֵבָב וּביֹשֶר לַעשׂות ככל אשר צִויתיך (מלכים א' ט, 4); זה הקדוש ברוך הוא שנוהג עִמם במידת יושֶר (מדרש רבה רות פתיחתה); הנחקר ענה על שאלות החוקר בּיושֶר
2. [יב] מַצבו של הדָבָר היָשר, הֶעדֵר עַקמוּמִיוּת: בּיושֶר עומדים השמים והארץ (ספרות ימי הביניים); יושרו של הכביש מֵקל על הנהגים
אנגלית: honesty, straightness
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה