1. [תנ] יכולֶת, כּוֹשֶר גופני לעשות דברים: הנֹתן לך כֹּח לעשות חיל (דברים ח, 18); כל חֹדש שנולד, קודם לשש שעות אין כוח בעין לראות את (הירח) הישן (ירושלמי ראש השנה יד, א)
2. (בפיזיקה) כושֶר ליצוֹר תנועה או שינוי פיזיקלי: הכוח המגנטי משנה את כּוונה של מחט המצפן
3. (בהשאלה) יכולת להשפיע: המועמד נבחר בשל כוח השפעתו הרב על בוחריו
4. חוזק, כגון חוזק פיזי של יצור חי
5. חוסן מוסרי או נפשי: אספתי כוחות רבים כדי להתעלם מכך
6. [עח] גוף צבאי לוחם: הכוח נשלח להגן על העמדה
7. סמכות או יכולת פעולה: יש בידי המשטרה הכוח לעצור את המתפרעים
8. כפייה או אילוץ אדם לנהוג נגד רצונו באמצעים של אלימות פיזית: החוקרים סחטו הודאה מן החשוד על-ידי שימוש בכוח
9. [תמ] תוקף משפטי: כח פשרה מכח הדין (תוספתא סנהדרין א, ד)
10. [תנ] עושר, רכוש, הון: הבו לי, ומכֹּחכֵם שִחדוּ בעדי (איוב ו, 22)
11. [תנ] גבורה, עָצמה, עוז: עם רב אתה, וכֹח גדול לך (יהושע יז, 17)
12. [עח] היכולת להפעיל אחרים בשל תכונות ואמצעים שונים הנמצאים בידי המפעיל, כגון היכולת של מישהו בארגון להעניק תגמול או עונש
13. [תנ] כּישרון, יכולת אינטלקטואלית, כאמור בפסוק: "גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמֶץ כֹח" (משלי כד, 5)
14. [תנ] תוקפָנוּת, כאמור בפסוק: "וירץ אליו בחמת כֹחו" (דניאל ח, 6)
15. כוח הצמיחה, כאמור בפסוק: "כי תעבֹד את האדמה לא תֹסף תת כֹחה לך" (בראשית ד, 12)
16. השראה נבואית, כאמור בפסוק: "מלאכיו גבורי כֹח עושי דברו" (תהילים קג, 20)
17. [עח] (בניהול) גורם הנעה הקשור בסיפוק הנובע מהצורך להשפעה ולשליטה באחרים.
18. [יב] פוטנציה, הכוח האצור באדם, שיש לממש אותו: להוציא דבר מן הכוח אל הפועל
אנגלית: power, strength
טעות \ הערה