1. [תנ] אי-הצלחה, מַפָּלה, תבוסה: לפני שֶבר גאון, ולפני כשלון גֹבַה רוח (משלי טז, 18); אפילו בשעת כישלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה (שבת קיט:); הכישלון שעלה בחיי אדם מונח על צווארו כאבן ריחיים 2. [עח] אי-יכולֶת לבַצֵעַ פּעוּלה או משׂימה: ההתקפה מועדת לכישלון בשל מיעוט הכוחות אנגלית: failure
בניסוי סטטיסטי שבו יש שתי תוצאות אפשריות, כינוי לאחת התוצאות כדי להבדילה מהתוצאה השנייה שמכונה "הצלחה" (succes). אין בשמות משום הערכה לגבי טיב התוצאה אלא הבחנה בין האפשרויות בלבד (לדוגמה: ניסוי בהטלת מטבע) (ראו: בינומי) אנגלית: failure
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה