כישלון

1. [תנ] אי-הצלחה, מַפָּלה: לפני שֶבר גאון, ולפני כשלון גֹבַה רוח (משלי טז, 18); אפילו בשעת כישלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה (שבת קיט:)
2. [עח] אי-יכולֶת לבַצֵעַ פּעוּלה או משׂימה: ההתקפה מועדת לכישלון בשל מיעוט הכוחות
3. [יב] חוּלשה, רִפיון: החולה כשהוא רועד מפני חוליו וכישלון כוחו (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] בניסוי סטטיסטי שבו יש שתי תוצאות אפשריות, כינוי לאחת התוצאות כדי להבדילה מהתוצאה השנייה שתכונה "הצלחה" (succes). אין בשמות משום הערכה לגבי טיב התוצאה אלא הבחנה בין האפשרויות בלבד (לדוגמה: ניסוי בהטלת מטבע) (ראו: בינומי)

אנגלית: failure

***