1. [תנ] דולק, חַם מאוד, בּועֵר: עושה מלאכיו רוחות משרתיו אֵש לוהֵט (תהילים קד, 4); אמר אדם: מי מציל את בני מאֵש לוהֶטֶת זו? (מדרש רבה בראשית כא); האש הלוהֶטֶת כובתה בידי ה כבאים
2. [עח] נלהב, מלא התלהבות: נער ששׂערו אדום ומזגו לוהֵט
3. [עח] (בהשאלה) דחוף ביותר: עִניָין לוהֵט תנו דעתכם להבדל בין לוֹאֵט לבין לוֹהֵט ולבין לוֹעֵט)
אנגלית: extremely hot; enthusiastic; urgent
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה