1. [תנ] דִיוּר, ישיבת קֶבַע במקום: כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם (תהילים נה, 16);
2. [עח] דירה, משכּן או מחסה שאליהם אדם מתכּוון לשוּב בקביעות, בּניגוּד למקום בּיקוּר ארעי: המגורים של משפחתי הם בקיבוץ
3. [עח] הפעולה או העובדה של היות גר במקום, בדרך כלל ישיבת קבע
אנגלית: residence; domicile