1. [תנ] דִיוּר, ישיבת קֶבַע במקום: כּי רָעות במגוּרָם בּקִרבָם (תהילים נה 16)
2. [תנ] חיים, שהִייתו של אדם על-פני האדמה: ימֵי שנֵי מגורַי..(בראשית מז 9)
3. [עח] דירה, משכּן או מחסה שאליהם אדם מתכּוון לשוּב בקביעות, בּניגוּד למקום בּיקוּר ארעי: המגורים של משפחתי הם בקיבוץ
4. [עח] בּניין המשמש למגוּרים: מגוּרֵי הסטודנטים נמצאים מאחורי בנייני הלימוד
5. [עח] תאי אנייה לשיכּוּן הספּנים
6. [עח] הפעולה או העובדה של היות גר במקום, בדרך כלל ישיבת קבע
dwelling
טעות \ הערה