1. [תנ] מחלה מידַבֶּקת הפוגַעת באנשים רבים (בלועזית: אֵפּידֶמְיָה): וַיָמתוּ האנשים... במגפה (במדבר יד, 37); ותפרָץ בָּם מַגֵּפָה (תהילים קו, 29); מיתַת מגפה (מועד קטן כח.); מגפת הטיפוס
2. [תנ] תבוּסה, מפלה קשה, מכה, מהלוּמה: "וגם מַגֵּפָה גדולה היתה בעָם" (שמואל א' ד, 17); וַיִנָגפוּ שם עם ישראל... וַתהי שָם המגפה גדולה... (שמואל ב' יח, 6)
3. [תמ] פֶּצַע, נֶגַע: (מכשירין ו, ח)
אנגלית: plague, epidemic
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה