1. [יב] מורה, מדריך, מקנה ערָכים, הרגלים וידיעות לעיצוּב האופי או להכשרה מִקצועית: מלמדי תינוקות... הן שמלמדים ומחנכין אותן בדרך טובה (רש"י בבא בתרא ח)
2. [תמ] מלַמֵד, מאַמֵן, מרגיל, מצביע על הדבר הנכון: איש חייב לחנך בנו במצוות (נזיר כט)
3. [תמ] חונֵך, עורך טקס חנוּכּה: מחנכין את הכוכין במועד (מועד קטן א, ו); הנהלת היישוב תחנך את האולם החדש בטקס מרשים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה