1. [תמ] שמצטרף אל אַחֵר בדרך: שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו (שבת קיט:); כל שאינו מלווה ומתלווה כאילו שופך דמים (סוטה מו:); בעל הבית יצא ללוות את אורחיו
2. [עח] מסייע בנגינה לזַמָר או לנַגָן: הפסנתרן ליווה את הזמרת בקונצרט
3. [עח] הולך עִם אחֵרים, נמצא עִם אחרים
4. [עח] מצורף, כּרוּך ב-, נותן ליווי: השחקן ליווה את דיבורו בתנועות גוף; ההרצאה באה בליווי הולם של שיקופיות צלולות וברורות
אנגלית: accompany, escort