1. [תנ] מורֶה, מַקנֶה השׂכּלה, דעת, מַרגיל: ״ראֵה לִמַדתי אתכם חוקים ומשפטים״ (דברים ד, 5); ״ואיני מלמד את בני, אלא תורה״ (קידושין ד, יד)
אנגלית: teach, educate
.
2. [תמ] טועֵן (לִזכוּת או לחובה של נידון):
לדוגמה בביטויים: מלַמֵד זכות, מלַמֵד חובה: ״המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה״ (סנדהרין ד, א)
אנגלית: claim, advocate
.
3. [תנ] מחַנֵך, מאַמֵן:
״לִמדוּ לשונָם דַבֶּר שקר״ (ירמיה ט, 4); ״לעולם ילַמֵד אדם עצמו להשכים ולהערב״ (הוריות יג:); הוא לימד את עצמו להיות נעים הליכות עם הבריות
אנגלית: educator, trainer