1.[תמ] נמרט, נתלשות או נושרות שַׂערותיו, מקריח: "נזיר ממורט... צריך העברת תער" (יומא סא:); שערו של פלוני מדובלל וממורט;
2. [עח] בָּלֶה, נשחק, משוּפשף: הבגד ישן וממורט;
3. [תנ] מצוּחצָח, מלוּטָש, מושחז, מבריק: "ואת הסירות... נחושת ממורט" (מלכים א' ז, 45); כלי הכסף ממורטים ומבריקים;
4. [עח] (בהשאלה) מרוגז, מתוּח, מגורֶה: עצבים ממורטים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה