1. [תנ] בּוקֵעַ וחותך: צעקות הפצועים מפלחות את האוויר
2.[תנ] (דָבָר חַד) חודר, נוקב, מבַתֵר: עד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ (משלי ז 23); פגזים פילחו את קירות הבית
3. [תנ] מַפריד לִפלָחים: ויפלַח (את פקועות השדה) אל סיר הנזיד (מלכים ב' ד 39); הנערה פילחה את התפוז לפלחים
4. [עח] חורֵש: המחרשה מפלחת את השדה
5. [תנ] יולֵד, מוציא מֵהרֶחֶם: תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה (איוב לט 3)
אנגלית: cleave, chop; punche; segment
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![מַפְלֵחַ [עח]](assets/images.lib/0_93039400_1546881784_51301565.jpg)
טעות \ הערה