1. [עח] משַחרֵר ממֶתַח, מֵביא לידֵי הַרפָּיה: העיסוי מרפה את השרירים
2. [תנ] עוזב, מַניחַ, מסַלֵק את ידיו מן-: אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ (שיר השירים ג 4)
3. [תנ] רפוּאה, שיפור במצב המדינה, הַרפּיה, מנוּחה: קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה (ירמיה ח, 15) (תנו דעתכם להבדל בין מַרְפֵּא לבין מַרְפֶּה)
אנגלית: letting go; cool down
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה