מרתיע פירוש

1. [עח] מאַיֵים על אדם עד כּדֵי שהוּא נמנע מִלעשות מעשה לא רצוי: העונש הצפוי הרתיע את הנהג מביצוע עברת תנועה
2. [תמ] נִרתָע, נָסוג, חוזר לאָחור: והרציע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש (ירושלמי ברכות ו, ד)
3. [תמ] רועד, מִזדַעזֵעַ: וראה דוִד חרבו של מלאך המוות והיה מרתיע בכל איבריו (פרקי דרבי אליעזר מג)
4. [תמ] מרעיד, מזַעזֵעַ, מֵזיז: עמד ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שנשרו פֵרותיו לארץ (אבות דרבי נתן א)
5. [עח] מֵזיז לאחור, נסוג לאחור: הנהג מרתיע את מכוניתו כדי לפנות דרך להולכי הרגל
6. [עח] בּולם, עוצר, מונֵעַ הִתקַדמוּת: הגשם הרתיע את המטיילים מלהמשיך בטיול

***

שֶיֵש בּו כּדֵי לִמנועַ מַעשֶׂה, כגון הַעמדה על תוצאותיו השליליות או איום בּעונֶש חָמוּר: הקנס מרתיע את האנשים מלעבור על החוק

***