ניגוד פירוש

1. הֶפך, יַחס בין שני דברים שונים שההשוואה ביניהם מבליטה את היִיחוּד של כל אחד מהם, סתירה: הניגוד לתשובת בעל ריבנו (ספרות ימי הביניים); הניגוד שבעמדותיהם עורר את הוויכוח
2. (באסטרונומיה) אחד המצבים ההדדיים של כּוכבי- הלֶכת ביחס לַשֶמש במַבּט מן הארץ: הרוצה לדעת לקות הלבנה יהיה מעיין בעת הניגוּד והיא עת היות הלבנה לנוכח החמה (ספרות ימי הביניים);
אנגלית: contrast

***

1. (במחשבים) בזיהוי תווים אופטי: ההבדל בצבען או בבהירותן של תצוגת התווים ותצוגת הרקע.
2. (בניהול) מצב שנוצר במשאב, כגון בערוץ תקשורת רב־נקודתי, כאשר מספר יחידות או תכניות מנסות להשתמש בו באותו פרק־זמן. במקרה זה יקבע סדר השימוש במשאב לפי תור או לפי סדר קדימות.
3. (בניהול) מצב של סתירה או התנגשות - ממשית או מדומה - בין אנשים שונים, הנמצאים ביחסי גומלין, או בין פעולות של מוסדות המקיימים ביניהם יחסי גומלין, או בין מגמות או שאיפות של אדם אחר. (בלועזית: קונפליקט).
conflict, contrast, contention

***