נקרע פירוש

1.[תנ] (ניָיר, בַּד, חוּט וכד') נחתך - בעיקר שלא בכַוונה, נַעשֶׂה בו קֶרע, ניתק: ויחזק בכנף מעילו ויִקָרַע (שמואל א' טו 27); הדף נקרע
2. [תנ] נבקע, נפרץ: הנה המִזבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָפֵךְ הַדָּשֶן אשר עליו (מלכים א' יג 3); הים (ים-סוף)... נִקרַע לפני ישראל (מדרש רבה בראשית ה)
3. [תמ] מוּפר, מבוּטל: מנין לגזר דין שעמו שבועה שאינו נִקרָע (ראש השנה יח.); משהתגלו ראיות חדשות לחפותו, נקרע גזר דינו
4. [עח] (בּהשאלה) מתלבּט בין שתי דרכים, בין שתי אפשרוּיות: הוא נקרע בין אהבת החופש לבין חובותיו (תנו דעתכם על ההבדל בין נִקְרָא לבין נִקְרָה ולבין נִקְרָע)
אנגלית: ripped; broken; doubts

***