1. [תנ] סוּפה, רוּחַ חזָקה מאוד, סַעַר: סופה וסעָרה ולהב אש אוכֵלָה (ישעיה כט, 6); שמא רוח סעָרה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב? (בבא בתרא טז.); הלילה צפויה סערה עזה
2. במטאורולוגיה, מצב שבו מהירות הרוח 40 קשר (75–80 קמ"ש), גובה הגלים 5.5 מטר (תנו דעתכם להבדל בין סְעָרָה לבין שַׂעֲרָה)
3. [עח] הסתַערוּת, התנַפּלוּת פֶּתַע: סערות מלחמה; היא פרצה פנימה בסערה
אנגלית: gale, tempest, storm
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה