עוני

1. [תנ] מחסור, ענִיוּת, חוסֶר כּול: אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים (בראשית לא, 42); כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר (אבות ד, ט); לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים (רש"י דברים טז, 3)
2. דלוּת, כאמור בפסוק: "וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי" (תהילים קז, 41)
3. [תנ] (בּהשאלה) דוחַק, סֵבל, מצוּקה: ראה ראיתי את עֳני עַמי אשר במצרים (שמות ג, 7)
4. [עח] (בהשאלה) העדר יחסי של תפקוּדים שִׂכליים, כגון דלוּת רעיונות: עוני כישוריו מעורר חמלה
5. [עח] מונח כלכלי חברתי המציין מצב שבו יחיד, או קבוצה, אינו יכול לספק לעצמו את הצרכים המזעריים המקובלים באותה חברה ובאותה תקופה בתחום המזון, הדיור, הלבוש, החינוך וכדומה

אנגלית: poverty

***