עוצר פירוש

1. מעַכֵּב, מַשהֶה, מונֵעַ: ויאמר מנוח אל מלאך ה': נַעצְרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים" (שופטים יג, 15); "שנה שתַעצור המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל" (מלשון הפיוט); השוטרים עוצרים את התנועה;
2. כּולֵא, שָׂם במַעצָר, אוסר: "וַיַעצֵרהוּ מלך אשור ויאסרהו" (מלכים ב' יז, 4); "לעצור את אנשים חניתם ואתם כהיום עצורים" (מלשון הפיוט); השוטרים עצרו את הפורצים;
3. נֶעצָר, מפסיק לָנוּעַ, בולם: "אסֹר ורֵד ולא יַעצָרְכָה הגשם" (מלכים א' יח, 44); "אבינו מלכנו עצור מגפה מנחלתך!" (מלשון הפיוט); הנהג עצר את האוטובוס והנוסעים ירדו; המונית עצרה בחריקת בלמים (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: delay; prevent; imprison; halt

***

1. [עח] ממַלֵא מקומו של מלך שלא הִגיעַ לכלל בּגרוּת או שאינו כָּשיר למלוּכה מִסיבּות אחֵרות;
2. [תמ] שַליט: "מלטני מן העוצֵר" (עבודה זרה עא.); "נושע על־ידי עוצר ומושל" (רש"י, דברים לב, 36);
3, [תנ] (בּ-) שולֵט, מושל: "הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יַעצֹר בעמי" (שמואל א' ט, 17); "עוצר הוא המושל העוצֵר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא על האויב" (רש"י, דברים לב, 36) (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: ruler, leader

***

סוחט (זֵיתים, ענָבים): "בִּזְיָרָא דִי עצר בֵּיהּ" (=סחט, לחץ והוציא את המיץ) (ירושלמי שבת טז, ב); "קפיפות שעוצרין בּהן הזֵיתים" (ערוך קטב) (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: squeeze

***

מֵעֵז, נוהֵג בּאומֶץ: "ולא עָצרוּ ללכת אל תרשיש" (דברי הימים ב' כ, 37) (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: getting stronger

***

1. [תנ] מצוּקה, נֵטל, לַחץ: וימעטוּ וַישֹחוּ מֵעֹצֶר רעה ויגון (תהילים קז 39); ילָדָיו חון בעוצֶר נקהלים (מלשון הפיוט)
2. [יב] (בּהשאלה) דַלוּת, רִפיון: נגלה לו קוצר ימיננו ועוצר לשוננו (מלשון הפיוט)
אנגלית: stress; poverty

***

1. [עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר: הצבא הטיל עוצר על הכפר בשל המהומות והפרות הסדר שהתרחשו בו
2. [יב] עצירה, מניעה: גבעות, העושות פֵּרות לעולם ואינן פוסקות מעוצר גשמים (רש"י דברים לג 15)
אנגלית: curfew; prevention

***

שִלטוֹן: "מֵעֹצֶר וממשפט לקָּח" (ישעיה נג, 8)
אנגלית: authorities

***