1. [תנ] נָע באוויר, טס, פורח, ממריא, מרַחף: כל צפור כנף אשר תעוף בשמים (דברים ד 17); נשמה שסופה לעוף על השמים (רש"י קוהלת י 20); הציפורים עפו לכיוון ארצות החום
2. [עח] (בהשאלה) מִסולק, מפוּטָר (עממי): הוא עף ממקום העבודה בשל מעילה בכספי החברה
3. [תנ] (בהשאלה) נעלם, חולף מהר: מי אלה כעב תעופֶינָה וכיונים אל ארבֹּתֵיהֶם (ישעיה ס 8); ניצוץ עף על פני כוכבי מהילֶיהָ (מלשון הפיוט)
4. [עח] (בהשאלה) ממהר, מסתער: אני לא הולך, אני עף (תנו דעתכם להבדל בין אף לבין עָף)
אנגלית: fly; fired; Disappeared; in a rush
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה