עצירה פירוש

1. [יב] עיכוב, בלימה, מניעת הֶמשֵך והִתקַדמוּת: פשע אם הֶעוָוה עדי עצירת טל (מלשון הפיוט); עצירה פתאומית של הרכב
2. [עח] הפסקת תנועת רכב, אפילו לרגע, על מנת למנוע תאונה, להישמע להוראות שוטר או תמרור: עצירת התנועה נעשתה כדי לסלק את המפגע
3. [תמ] סתימה, אטימה: עצירה בפה, עצירה בגרון, עצירה באוזן (מדרש רבה בראשית נב); עצירת כל נקבים: של זרע ושל קטנים ורעי ואוזניים וחוטם (רש"י בראשית כ, 9)
4. [עח] (בייצור ותפעול) אובדן או הפסד חלקי בפעילות
5. [עח] הפסקה, פרק זמן של מנוחה בזמן נסיעה (עממי): עשינו עצירה בתחנת הדלק (תנו דעתכם להבדל בין אֲצִירָה לבין עצִירָה)
אנגלית: setback; stop; cessation

***

ראה: עָצִיר

***

1. [עח] החזקה במעצר: העצירה תתבצע מיד
2. [עח] לשון נקבה של "עָציר": העציר נכלא והעצירה הובאה לדין (תנו דעתכם להבדל בין אֲצִירָה לבין עצִירָה)
אנגלית: detention

***

1. [תמ] התקהלוּת, התכּנסוּת: אין עצירה אלא כניסה (ספרי פנחס נה) (ראו: עצרת)
2. [יב] שליטה: ותם בהם עצירת העוצר (ספרות ימי הביניים) (תנו דעתכם להבדל בין אֲצִירָה לבין עצִירָה)
אנגלית: gathering, assembling; control

***

1. [יב] סחיטה בלחיצה: כיבושין - לשון עצירה (רש"י תענית טו.); עצירת שמן מהזיתים שמסקנו במָסיק האחרון
2. [עח] תהליך שמירה במקום של נוזלים או חומרים העוזבים אותם בדרך־כלל (תנו דעתכם להבדל בין אֲצִירָה לבין עצִירָה)
אנגלית: pressing; preservation

***

ראה: הוראת עצירה
אנגלית: halt, stop

***