פנים פירוש

1. החֵלק הקִדמי של הראש, מן הסנטֵר עַד המֵצַח, פַּרצוּף: וירחץ פניו ויצא (בראשית מג 31); פניו היו עצובים ומבטו מושפל
2. הצַד הקִדמי, חזית: ורוחב פני הבית... מאה אמה (יחזקאל מא 14)
3. השֶטח החיצוני או העליון, כגון: פּנֵי המַיִם; השטח החיצוני המגביל גוּף במרחב: ואד יעלה... והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב 6); על פני השטח זרועים היו קוצים רבים
אנגלית: face

***

1. מַראֶה, צוּרָה, תואר, דמוּת: פני הדור כפני הכלב (סוטה ט, טו)
2. אופֶן, טַעם, צד, דרך, וכן: אופָנים, צדדים (של עִניָין, של בּעָיה): התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא (מדרש רבה שיר השירים ב, 4); יש פנים לכאן ולכאן (ר' יהונתן יערת דבש 50); על פני המים צפו שרידי האנייה
אנגלית: shape; Manner

***

1. [עח] בּצֵירוּף יַחס משַמֵש להבָּעת יַחסֵי זמַן או מקום או סיבּה וכד': מפני, לפני
2. [יב] מגַמה, בֵּאוּר, מובן, משמעוּת: ומנחת פרש רדנו לשון ירידה, ועוד פנים אחרים (רש"י ירמיה ב 31)
3. [תנ] (בּהשאלה) חֳרי אף, זַעם: פני ה' בּעושֵׂי רע (תהילים לד 17)
אנגלית: meaning; Wrath

***

ראה: פָן

***

1. [תנ] כלפי הַתּוֹךְ: "לא הוּבא.... אל הקֹדֶש פְּנִימָה" (ויקרא י, 18)
2. [תנ] בִּפְנִים, בַּחדָרִים, כאמור בפסוק: "כל כּבוּדה בת מלך פְּנימה" (תהילים מה, 14)
3.[תמ] החֵלק שבתוך מִסגֶרת או גבוּל או בית קיבּוּל וכד', החֵלק הסמוך למרכז (ההפך: חוץ): מוקטרי פנים שהעלן לחוץ (זבחים קז); פנים הבית היה אפל וקודר
4. [עח] גוּף של סֵפר, טֶקסְט (ההפך מפֵּירוּשים או הערות המוּדפּסים בו)
5. [יב] הכּתיב בּסִפרֵי המִקרא (ההפך: חוּץ - הקְרֵי): מתוך שצריך 'לא' בפנים תיקנו לו במסורת (רש"י ויקרא כה, 30)
אנגלית: inside, interior

***