1. [תנ] גן עצי פרי בהַשקָיה: "עָשִיתִי לי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים" (קוהלת ב, 5); ״פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רימונים ושל תפוחים״ (מדרש רבה ויקרא יג)
2. [עח] מַטע עצֵי הָדָר: עבדנו בקטיף התפוזים בפרדס
3. [תמ] מָשָל לִתחוּם העיסוּק בסודות הבּריאה: ״ארבעה נכנסו לפרדס... בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע וכו'״ (חגיגה יד);
אנגלית: orchard
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה