צבירה פירוש

1. [תמ] איסוּף, ליקוּט: מצבירת העצמות אינו עושה בית פרס (אהלות יז, ג)
2. [עח] הוספה בכל פַּעם כּדֵי שיהיה הַרבֵּה: התושבים החלו בצבירת מוצרי מזון לפני העלאת המחירים; איש זה עסוק בצבירת ממון
3. [עח] הפיכת אנרגיה חשמלית לכימית במצבר על מנת שיהיה אפשרי להפוך את התהליך ולחולל זרם חשמלי ללא הפסד אנרגיה
4. [עח] תהליך הצטברות של שלג או של קרח: צבירת השלג על הכביש מכבידה על התנועה
5. צירוף של סוגי מלאי שונים לשם יצירת היצע הומוגני וסגירת פער המגוון. (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: accumulation; hoarding

***

צפירה, קליעת ענפים או עלים לזֵר או לנזר: הקופה - משיעשה שתי צבירות לרוחב שלה (תוספתא כלים בבא מציעא ה, יג)

***

ראה: צָבִיר

***