(ל-)
1. [תנ]
אורֵב,
מתנכל,
מתנקש: מכה איש ומת, מות יוּמת וַאשֶר לא צָדָה והאלהים אִנָּה לְיָדוֹ ושמתי לך מקום אשר ינוּס שָמה (שמות כא, 13-12); ואתה צֹדה את נפשי לְקַחתָהּ (שמואל א' כד, 12)
2. [יב]
צָד,
שובֶה: אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות (רש"י, בראשית כח, 27)
אנגלית: lurk, hunt
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה