1. גרימת הֶפסֵד: קיפּוּחַ - לשון ניצוּח, כמו 'לקַפּחֵנוּ בַּהלָכות הן בָּאים' (תוספות בבא קמא עה.); קיפוח פרנסתו עלה לו במשפחתו 2. הימָנעוּת מלָתֵת לאַחֵר את מה שהוּא זַכַּאי לו, הַפלָיה לרעה: העובד התאונן על קיפוח זכויותיו 3. עושֶק אנגלית: deprivation
1. [יב] קיטוּעַ, כּריתה: לשון קיפּוּחַ... שמקַצרו למַטה (רש"י גיטין כט:); קיפח את חייו בתאונת דרכים 2. [עח] הסרת קצף או קרום מנוזל 3. [עח] הטיית מים ממאגר (כדי לקבל מי שתייה באיכות רצויה) (ראו: מקפח) אנגלית: truncation; tilting