1.[יב] גרימת הֶפסֵד: קיפּוּחַ - לשון ניצוּח, כמו 'לקַפּחֵנוּ בַּהלָכות הן בָּאים' (תוספות בבא קמא עה.); קיפוח פרנסתו עלה לו במשפחתו
2. [יב] הימָנעוּת מלָתֵת לאַחֵר את מה שהוּא זַכַּאי לו, הַפלָיה לרעה: העובד התאונן על קיפוח זכויותיו
3. [יב] עושֶק
4. [יב] קיטוּעַ, כּריתה: לשון קיפּוּחַ... שמקַצרו למַטה (רש"י גיטין כט:); קיפח את חייו בתאונת דרכים
5. [עח] הסרת קצף או קרום מנוזל
6. [עח] הטיית מים ממאגר (כדי לקבל מי שתייה באיכות רצויה)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה