קשת

1.(ת)קיעה, שברים, תרועה
2. קשיי תקשורת

***

1.[תנ] מוּמחֶה בּירִיית חִצים מִקֶשֶת: וַיהי רֹבֶה קַשָת (בראשית כא 20); הוא השתתף בתחרויות קליעה למטרה והוכרז קַשָת מצטיין
2. [תמ] אחד משנים-עשׂר המזלות, מַזַל כִּסלֵו הנִראֶה בִּשמֵי העֶרב בַּקיִץ: בני מזל קַשָת הם אנשי החופש והמרחב

***

1.[תנ] סרגל עץ קשיח כָּפוּף בַּחצי עיגוּל שקצותיו מחוּבּרים בּחוּט וּמשַמֵש לירִיית חִצים, כּלי נֶשק קָדוּם: שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶליְךָ וקַשתֶךָ וצֵא השָדֶה וצוּדה לי צָיד (בראשית כז 3)
2. [יב] (בּהנדסה) חֵלֶק מִמַעגָל: אִם יהיה לך שתי קשָתות שאינן שָוות מֵעגוּלה אחת וכו' (ספרות ימי הביניים); כל החלונות בביתנו בנויים בצורת קשָתות (ראו: מגזר)
3. [תנ] חצי מַעגָל בצבעים שונים הנִראֶה לפעמים כּשהשֶמֶש זורַחת בּיום גָשוּם: והיה בעַנְנֵי עָנָן על הארץ ונִראתה הַקֶשֶת בעָנָן (בראשית ט 14); משיצאה השמש אחר הגשם נראתה הקֶשת בענן
4. [עח] (בּהשאלה) אוסֶף רַב-גוני של פּרטים: הם מייצגים קֶשת דעות רחבה בחברה הישראלית
5. [תמ] כּינוּי לאֵיבַר הזַכרוּת: כל המסתכל בערווה קַשתו ננערת (סנהדרין צב)
7. (בּהשאלה) כּוחַ, גבוּרה;
אנגליתף arc, bow, rainbow

***

(במוזיקה) קָנֶה בַּעל שׂעָרות מתוּחות לאורכּו שהמנַגֵן מעביר על המֵיתרים של כלי נגינה כּדֵי להפיק את הצלילים (כּלֵי הנגינה האלה נִקרָאים כּלֵי קֶשֶת)

***

שורש של הערכים: מקוּשָת, קָשות, קָשוּת, קֶשֶת, קַשָת, קַשָתוּת, קַשתי, קַשתית, קַשתָן

***

ראה: קושֵת

***

ראה: קָשות

***