רוח הקודש פירוש

1. [תמ] הַשרָאה אלוהית: יש ביניכם שנַיים ראויין לרוח הקודש (ירושלמי הוריות מח, ג); שניכם ראויים לרוח הקודש על הידידות היפה שביניכם;
2. כּוחַ הבּינה (ביוונית: matos): רוּח הקודש מורה לו את דרכו;
3. [תנ] כּינוּי לשכינה, להַשגָחה האלוהית: אל תשליכני מלפניך ורוח קָדשך אל תִקַח ממני (תהילים כא 13); ורוח הקודש צווַחַת (מדרש רבה שמות כז);
4. [עח] באמונה הנוצרית אחד מתוך השילוש: אב, בן ורוח הקודש: הנוצרים מאמינים בשילוש הקדוש: האב, הבן ורוח הקודש;
5. [עח] חדר הכנסייה המיועד לכלי הקודש ולגלימות: ברוח הקודש שומרים על כלי הקודש (גם: לשכת כלי קודש)
אנגלית: divine spirit, God

***