1. [תנ] צחוק, שִׂמחה: אָז יִמָלֵא שְחוק פּינוּ וּלְשוֹנֵנוּ רִנה (תהילים קכו, 2)
2. [תנ] לַעג, לִגלוּג, היתוּל: הייתי לִשחוק כל היום כְּלֹה לֹעֵג לי (ירמיה כ, 7)
3. [יב] מִשׂחק, דָבָר שמשַׂחקים בו: הַמְשַחקים בּקוּבְיָא... שֶכָּל הַיוצֵא את חבֵרו באותו שְחוק יִקַח כָּך וכָך (ספרות ימי הביניים)
4. [יב] שעשוּעַ, הנאה, דבר מבדח
אנגלית: laughter, game, ridicule